בקייץ הזה ערכתי מופעים לגני ילדים טיפוליים, כבר בכניסה הילדים החלו לשאול אותי בתדהמה ובהתלהבות,

ובחשש מסוים אתה קוסם?

הגננות לקחו את הילדים לחצר בכדי שאוכל להכין את הציוד למופע, לאחר כרבע שעה הציוד היה מוכן, הילדים נכנסו לחדר, הגננות הושיבו אותם.

הייתה ילדה אחת, אשר סרבה להיפרד מהגננת והגננת נגשה אליי ואמרה שהילדה חוששת מקסמים, ומקוסמים שאלתי את הגננת לשמה של הילדה.

אז ניגשתי לילדה, מבלי להתקרב לטרטוריה האישית שלה והתכופפתי בכדי להיות בגובה העניים, למרות שהיא השפילה מבט, אמרתי לה קוראים לי רון ושאלתי  לשמה היא לא ענתה לי, ואז שאלתי אני יכול לנחש את שמך?

היא הנהנה בראשה קלות לחיוב, רק לאחר שקיבלתי את אישורה, אמרתי שמות וחיכיתי לכך שתאשר שניחשתי נכון, בהתחלה אמרתי שמות "רגילים" ואט אט אמרתי כל מיני שמות מוזרים עד שחיוך עלה על שפתותיה.

לבסוף אמרתי את שמה, ושהתפקיד של זה להצחיק לבדר ולהדהים.... בקיצור קוסם.

התחלתי במופע הקסמים לקול מחיאות הכפיים של הילדים. במופע אני מזמין אלי צופים  כדי לבצע איתם קסמים ולשתף אותם.

קול צחוקם של הילדים, עשה את שלו. אט אט ראיתי שהילדה הרימה את עיניה, החלה לצפות במופע, שיתפתי את אחת הגננות בקסם שעשיתי, והמשכתי לבצע קסמים בעזרת מוזיקה קיצבית, בסבב הבא של שיתוף הילדים היא הצביעה, כאות לכך שגם היא רוצה לבצע איתי קסמים.

הזמנתי אותה אליי, ראיתי שהגננות החליפו מבטים בניהן והביאו פליאה על כך שהילדה שנחשבת סגורה וחסרת בטחון, נפתחה כלפיי, היא עזרה לי בצורה נהדרת והילדים מחאו לה כפיים, המופע נמשך עוד זמן מה.

כשהסתיים המופע,  באופן ספונטני הילדה רצה אלי וחבקה אותי ופתאום כל הילדים רצו כאחד אלי הקיפו אותי וחיבקו, ואפילו אחד הילדים נשק את ידי. הייתי נבוך.

ברור שלא כל הזמן ניתן לגרום לכל ילד להפתח, כי יש פעמים שהבעיות האישיותיות ו/או הרגשיות של הילדים מאוד קשות. 

אבל אני מאמין שבעזרת קסמים בהחלט אפשר לשפר את החוויות הריגשיות של ילדים ולגרום להם להרגיש טוב עם עצמם.